בשנת שתים ליואש בן־יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן־יואש מלך יהודה׃
2
בן־עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו [כ= יהועדין] [ק= יהועדן] מן־ירושלם׃
3
ויעש הישר בעיני יהוה רק לא כדוד אביו ככל אשר־עשה יואש אביו עשה׃
4
רק הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃
5
ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את־עבדיו המכים את־המלך אביו׃
6
ואת־בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת־משה אשר־צוה יהוה לאמר לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות כי אם־איש בחטאו [כ= ימות] [ק= יומת]׃
7
הוא־הכה את־אדום בגיא־[כ= המלח] [ק= מלח] עשרת אלפים ותפש את־הסלע במלחמה ויקרא את־שמה יקתאל עד היום הזה׃ ף
8
אז שלח אמציה מלאכים אל־יהואש בן־יהואחז בן־יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה פנים׃
9
וישלח יהואש מלך־ישראל אל־אמציהו מלך־יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמר תנה־את־בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את־החוח׃