ויאמר דויד אל־יואב ואל־שרי העם לכו ספרו את־ישראל מבאר שבע ועד־דן והביאו אלי ואדעה את־מספרם׃
3
ויאמר יואב יוסף יהוה על־עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל׃
4
ודבר־המלך חזק על־יואב ויצא יואב ויתהלך בכל־ישראל ויבא ירושלם׃
5
ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־דויד ויהי כל־ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב׃
6
ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי־נתעב דבר־המלך את־יואב׃
7
וירע בעיני האלהים על־הדבר הזה ויך את־ישראל׃ ף
8
ויאמר דויד אל־האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את־הדבר הזה ועתה העבר־נא את־עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃ ף
9
וידבר יהוה אל־גד חזה דויד לאמר׃
10
לך ודברת אל־דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר־לך אחת מהנה ואעשה־לך׃
11
ויבא גד אל־דויד ויאמר לו כה־אמר יהוה קבל־לך׃
12
אם־שלוש שנים רעב ואם־שלשה חדשים נספה מפני־צריך וחרב אויבך למשגת ואם־שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל־גבול ישראל ועתה ראה מה־אשיב את־שלחי דבר׃ ף